לפעמים כשאנחנו קטנים, אנחנו לא יודעים לתרגם נכון את מה שהסביבה מנסה להעביר לנו. יתכן כי אנשים סביבך לא התכוונו ללעוג לך, אולי אפילו צחקו מהלב לשמע “חוכמה” שאמרת, את תרגמת זאת שצוחקים עלי.

היום בבגרותך תמנעי מלהגיד דברים גם שיהיו נכונים – כדי להימנע מלחוות את אותה תחושה של כווץ, ואפילו פחד להראות כלא מספיק בעלת ערך. הימנעות זאת מונעת ממך להיות “מי שנועדת להיות” ואת חווה חיים לא מספקים – רק כדי שלא יצחקו עלייך. בנוסף חשת כי מתעלמים ממך ומתעלמים מצרכיך ,דבר שלימד אותך שצרכייך פחות חשובים מצורכיהם של אחרים, ואפילו עברת למצב של ריצוי על מנת שיכירו בך ויראו אותך.

לא הרגשת מוגנת בבית שגדלת בו, לא סמכת על אף אחד מההורים , ומאז את בחיפוש מתמיד אחרי מקום “בטוח” עבורך – ששם יראו אותך ולא יצחקו ממך. את המקום הזה תמצאי בתוכך, ומשם מהמקום הבטוח והבוטח בך הזה, תוכלי להוציא עצמך לאור מבלי לחשוש שילעגו לך, במקום להיות מבקרת אומנות, תהפכי אולי לאומן.

כשהמקום הבטוח הוא בתוכך – באמונה בעצמך – לא תהלכי בעולם שכל רגע יכול לקרות לך משהו רע.

מאחר וההורים לא היו דמויות תומכות, איבדת אמון באנשים וקלטת שמשקרים לך. כשאת הבחנת בזה, אמרת לעצמך, אם הורי מתעלמים ממני, משקרים לי ולועגים לי, אז בוודאי שכך יתנהגו כולם. (כך ילד קולט את הסביבה) רגשות האשמה שאת חשה – “בגללי”, ההורים כועסים, אני גורמת להם לאי נעימות. את נושאת אתך כובד עצום – ושוב זה גורם לך להיות רחוקה ממי שנועדת להיות, רק כדי לא לגרום לאחרים קושי ,קשה לך המחשבה שבגללך סובלים.

יש בך צורך עצום לקשר אמיתי וכנה –איך זה יראה אם את לא מאמינה באנשים, איך תאמיני ,וכנראה לא תאמיני – באדם שתרצי אותו לבן זוגך.

את מייחלת לצמוח ולגדול ,אך הפחד שיצחקו עליך, ילעגו לך, יתעלמו ממך, את לא יכולה לבטוח באנשים סביבך ,את לא בוטחת בעצמך ולא רואה את מי שאת באמת.

את לא רואה את מי שאת באמת, את לא סומכת עליך ולא מאמינה לעצמך  – איך תגדלי ? למדת לראות את המציאות באופן שונה מאיך שהיא באמת – את רגילה להסתיר מעצמך דברים, כי ההורים הסתירו ממך דברים וזה הפך להרגל ע”י “קופי פסט” . הסתרת מעצמך את האמת שלך ואת מי שנועדת להיות.

את חוששת להכאיב ,לפגוע – תחושת “בגללי, חזקה – מקרקעת אותך.

את לא מרוצה מגופך – היית מעדיפה להסתירו גם מעינייך וגם מעיני אחרים, כי אביך ואנשים אחרים בסביבתך העירו לך על כמות האוכל שאת אוכלת ולאט לאט למדת שגם בגופך יש מום.

ישנם כוחות שמנהלים אותנו, איננו מודעים להם ולמקורם. אנחנו מרגישים את התוצאות של כוחות אלו בחיי היום יום. אותם הכוחות המשפיעים עלינו וגורמים לנו לסבל ,מקורם , בהנחות יסוד מוטעות של תת המודע.

לאור האמור , מייעצים לך לכתוב את המשפט הבא:

“כישרונותיי נראים בברור, אני מובלת להגשמה ומרגישה מצויין” 90 פעם במשך 40 יום ברצף.

היום יודעים יותר על איך העולם עובד, פועל, מה הם חוקיו הרוחניים – אלו שאינם נראים לנו בחושים הרגילים, ושאינם מחוקי הפיסיקה והביולוגיה.

העולם, החלל החכם הזה, מתקשר עם תת המודע שלך על פי האמונות שלך השוכנות בתוכו. תת המודע שלך מאמין שאינך שווה מספיק , את יוצאת מנקודת מוצא שילעגו לך ויצחקו עליך. את מהדהדת ליקום “אמרות כנף, כוזבות שאינן שייכות לך בכלל.

כדי להצליח , בואי נשדר ליקום את מי שאת , שאת אינטליגנטית, ראויה ,שווה, בוטחת ביקום ובך וגם ממגנטת אליך אנשים שתוכלי להאמין בהם, להם. על מנת שזה יקרה, יש צורך לשנות את האמונות, את חלקן לפחות.

יש להתחיל באמונה כללית המדברת על זה שאת שווה, שאת ואחרים רואים זאת, רואים שאת מאמינה לזה ומשתמשת בזה ב- 100%    

והמשפט הוא: ” כישרונותיי נראים בבירור, אני מובלת להגשמה ומרגישה מצויין”

כתיבה של המשפט הנ”ל 90 פעם ביום במשך 40 ימים רצופים, יביא אותך להאמין ,להרגיש ולפעול מתוך נקודת מוצא זה.